מעברת שבות עם
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1949  |
| תאריך נטישה |
1967 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ במעברה | 35,000 (1959) |
| קואורדינטות | 32°18′57″N 34°54′39″E / 32.315699°N 34.910788°E |
  | |
מעברת שבות עם או מעברת בית ליד הוקמה כמחנה עולים צפונית לפרדסיה בסמוך לצומת בית ליד. בשנת 1951 הפך המחנה למעברה שהתקיימה עד 1967.
מחנה עולים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצבא הבריטי הקים בשנת 1941 מחנה במקום. המחנה נעזב עם תום המנדט הבריטי ב-1948. מחנה בית ליד היה אחד משבעה מחנות העולים הראשונים שהוקמו בישראל כדי לקלוט עולים חדשים עד שיימצא להם פתרון דיור, והיה מחנה העולים הגדול ביותר. במרץ 1949 הוקם במקום מחנה משנה ראשון, ביולי 1949 היו במקום חמישה מחנות משנה[1] ובהמשך נוספו מחנה שישי[2] ושביעי[3].
ביולי 1949 התגוררו במחנה 12,000 עולים[4] ובספטמבר דווח על 14,000 תושבים החיים בצפיפות רבה[5]. בקיץ 1950 עזבו את המחנה תושבי מחנה המשנה של עולי תימן, שמנו 3,800 נפש ועברו להתיישבות לשיכון או למחנה ראש העין ובמקומם הוכן מחנה המשנה לקליטת עולים נוספים[3]. בקיץ 1950 היו מחנה בית ליד ומחנה העולים בפרדס חנה שני המחנות אליהם נשלחו העולים שלא הייתה להם זכות מיוחדת להשלח למחנה קרוב לאחת הערים[6]. עד סוף שנת 1950 עזבו את המחנה להתיישבות כ-4,000 משפחות[7]. בסוף אוקטובר 1950 דווח על כוונה לסגור את מחנות העולים ולהפוך את בית ליד לעיר אוהלים, צריפונים, צריפים ובתים של מעל 15,000 נפש, אך לא היה ברור האם הכוונה לקיים במקום יישוב קבע או רק יישוב זמני[8]. בשלב ראשון, בתחילת נובמבר 1950, הוסבו מחנות א' וה', בהם היו כ-1,000 משפחות, למחנות עבודה ובהמשך תוכנן להפוך את שאר המחנות, בהם היו עוד כ-2,500 משפחות שבהן כ-10,000 נפש למחנות עבודה[9]. באמצע שנת 1951 הפסיקו להעביר עולים למחנה בית ליד[10].
בקיץ 1949 הוקמה במחנה תחנת משטרה בה שירתו 30 שוטרים[4] ובית חולים לילדים[11], אשר סבל ממחסור בכוח אדם עם אחות אחת ל-60 מיטות[12]. במחנה התקיים גם מחנה אשפוז לחולי שחפת מבין העולים[13].
מספר העולים שעברו במחנה העולים בית ליד אינו ברור ומקורות שונים נותנים מספרים שונים. אתר המועצה המקומית בפרדסיה כותב: "עברו דרכה קרוב ל-100,000 עולים"[14]. כתבה בדבר משנת 1959 ציינה: "כ-35,000 נפש התגוררו במעברה"[15] וכתבה מפברואר 1967: "ושוכנו בו כ-30,000 איש"[16].
מעברה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם מעבר רבים מהעולים למעברות היו מחנות העבודה למעברה. בין בניה היו בנימין בן אליעזר, לימים חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל, ופריג'א זוארץ ושלמה אליהו, לימים חברי הכנסת, ואנשי העסקים והמנהלים הישראליים האחים עמוס לוזון ואבי לוזון בספטמבר 1952 התגוררו בה כ-2,800 משפחות מהן כ-1,000 משפחות שעדיין התגוררו באוהלים וכוונת הסוכנות הייתה להעביר את שוכני האוהלים למעברות בסביבה לפני בא החורף. כוונה זו נתקלה בקשיים לאור התנגדות חלק מהתושבים לעזיבת המקום בו התגוררו במשך קרוב לארבע שנים ולדרישת הסוכנות לתשלום של 150 לירות עבור דיור הקבע[17]. באוקטובר 1952 קיימו כ-1,500 מתושבי המקום הפגנה בדרישה לפתרונות דיור לפני בוא החורף[18] התקיימו גם הפגנות בדרישה להישאר במקום ולא לעבור לשיכון באתרים אחרים[19][20].
בסוף שנת 1955 דוּוח על הקמת מקלחת ציבורית, בעלת 34 תאים, לרווחת תושבי המעברה, שדמי השימוש בה היו 50 פרוטות[21].
בגלל הכוונה לפנות את המעברה, לא ניתן לה מעמד מוניציפלי, והתושבים נותרו במקום ללא רשות מקומית שתטפל בהם. בתחילת שנת 1957 עוד התגוררו בה כ-6,000 תושבים אשר לטענתם נותרו במקום ללא אפשרות לעבור למקום אחר. בפברואר 1957 יצאה משלחת מחאה מהמעברה לירושלים, בראשות חבר הכנסת פריג'א זוארץ, למחות על האבטלה במקום[22]. במאי 1959 עדיין התגוררו במעברה כ-1,000 משפחות[15] אך עד נובמבר 1960 נותרו במקום רק כ-450 משפחות שמתוכן 150 משפחות יועדו לעבור לנתניה תוך זמן קצר[23]. בפברואר 1966 עדיין נחשב שבות עם יישוב חסר מעמד מוניציפלי[24] ובפברואר 1967 הוחלט שוב על חיסול המעברה, בה התגוררו באותה עת 70 משפחות המונות כ-400 נפש[16].
בשנת 1982 צורף חלק משטח מעברת שבות עם לפרדסיה ושכונת הפרחים שלה נבנתה בשטח זה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מעברת שבות עם, באתר פרדסיה
- היעלמותו של תינוק מהמעברה על רקע המצב הבריאותי הקשה, באתר "תולדוט" - מכתב של מפכ"ל המשטרה יחזקאל סהר לשר הבריאות בעניין היעלמו של תינוק ממחנה העולים.
- דיוויד סלע, הרעלה המונית בארוחת השבת, באתר ישראל היום, 23 במאי 2019
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מ. עוז, הרשם בהסתדרות - בבית העולים בבית ליד, חרות, 18 ביולי 1949
- ^ הודעה לציבור - מפקד בבתי העולים, דבר, 2 במאי 1951
- ^ 1 2 ביעור קני השוק השחור במחנה בית ליד, דבר, 6 ביולי 1950
- ^ 1 2 תחנת משטרה במחנה עולים, דבר, 7 ביולי 1949
- ^ ק. שבתאי, חג וחול במחנה עולים, דבר, 5 בספטמבר 1949
- ^ כיצד נקבע תור העולים לשיכון?, דבר, 3 באוגוסט 1950
- ^ במעברות בית ליד, דבר, 15 בינואר 1951
- ^ בית ליד - עיר אוהלים, דבר, 31 באוקטובר 1950
- ^ עם סגירת מחנות העולים בבית ליד, דבר, 5 בנובמבר 1950
- ^ מנחם תלמי, לילה בבית ליד, דבר, 13 במרץ 1953
- ^ יוקמו 3 בתי חולים לילדים, דבר, 17 ביוני 1949
- ^ אחיות מאמריקה לישראל, דבר, 24 באוגוסט 1949
- ^ א. שאנן, דברך קלה יותר, דבר, 18 במאי 1951
- ^ מעברת שבות עם, באתר המועצה המקומית פרדסיה
- ^ 1 2 תושבי מעברת בית ליד יועברו לשיכוני קבע, דבר, 6 במאי 1959
- ^ 1 2 יחוסל מחנה שבות עם (בית ליד), דבר, 6 בפברואר 1967
- ^ מכינים שיכון קבע וארעי במחנות בית ליד, דבר, 17 בספטמבר 1952
- ^ שי פוגלמן, חשיפה: במעברת עמק חפר, בשנת 1952, התעורר המרי המזרחי הראשון בישראל, שנקבר בין דפי ההיסטוריה, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
- ^ עולים מבית ליד מסרבים להשתכן במקומות אחרים, דבר, 23 באוקטובר 1952
- ^ מזכיר מועצת פועלי בית ליד הכחיש את קיומן של ההפגנות, ראו: לא היו התפרצויות במעברת בית ליד, דבר, 30 באוקטובר 1952
- ^ ענייני תרבות במ. פ. שבות עם, דבר, 16 בדצמבר 1955
- ^ מצב אבטלה חמור בשבות עם, דבר, 24 בפברואר 1957
- ^ מועצת פועלי בית ליד תבוטל בקרוב, דבר, 7 בנובמבר 1960
- ^ הודעה בדבר הצגת רשימת הבוחרים לכנסת, דבר, 8 בפברואר 1966